אדם-סייבורג-מכונה: השלכות טכנולוגיות על תפיסת האדם

מאת אלון מן

בתחילת כתיבת ופיתוח הנושא, הייתי בטוח שאני מפתחו הבלעדי. לשמחתי תוך כדי עבודה גיליתי שרבים וטובים ממני כתבו עליו. ארצה להזכיר שלושה מקורות מרתקים מהם הושפעתי תוך כדי כתיבה: "הסינגולריות מתקרבת" מאת ריי קורצוויל, "רובים חיידקים ופלדה" מאת ג'ארד דיימונד ו"קיצור תולדות האנושות" מאת יובל נוח הררי.

אדם

כל בני האדם שאנו מכירים מוגדרים מדעית כשייכים למין "הומו ספיינס"- האדם הנבון. תבונה זו באה לידי ביטוי, בין השאר, ביכולת של האדם לעצב כלים, להיות מודע לעצמו, לדמיין נקודות מבט שונות (TOM) ולהשתמש בשפה סמלית ומורכבת. לפי ממצאים ארכיאולוגיים, האדם הנבון נפרד מענף של מיני אדם אחרים שנכחדו לפני 100,000 שנה.[1] היפרדות זו קרתה בתהליך אבולוציוני איטי, בו האדם התעצב להתמודד עם לחצים סביבתיים וקשיים. אולם, מאז כינון השפה הסמלית, נוצרה באדם יכולת העברת ידע יעילה המאפשרת התמודדות אישית וחברתית עם אותם קשיים אבולוציוניים.

הנסיון האנושי והעברת הידע הובילו לפיתוחים טכנולוגים מואצים, כדוגמת גילוי האש - לפני 200-300 אלף שנה [2], עוד לפני שההומו ספיינס התפצל ממיני אדם אחרים, המצאת הלבוש, ביות חיות לצרכים שונים, פיתוח חקלאות ישיבה, ייצור מתכת וכלים ממנה, דפוס, חשמל, אנטיביוטיקה, מחשבים ועוד.

את כל הפיתוחים הטכנולוגיים הללו, מאפיינים שלושה עקרונות:

שיפור ושינוי: המצאות אלו שיפרו ושינו באופן קיצוני את מצבו של האדם כפרט או כחברה. למרות השינויים ניתן לומר, לפחות בשימוש השפתי, שהאנשים שחיו לפני חמישים אלף שנים הם עדיין הומו ספיינס ולכן, דומים לנו מאוד מבחינת מה שמייחד אותם כבני אדם. הטכנולוגיה (מאז גילוי האש) לא שינתה באופן מהותי את "טבע האדם".

משוב חיובי: לפי ספרו של ג'ארד דיימונד רובים חיידקים ופלדה, חברות אדם שפתחו המצאות אלו, בזמן הנכון, הובילו לעליונות מספרית וחומרית על חברות אדם שלא עשו זאת. דבר זה היווה מניע לפיתוח טכנולוגי מואץ.

האצה מעריכית: כיום, לפי היזם והעתידן ריי קורצוויל בספרו הסינגולריות מתקרבת, אנו עדים להתעצמות מעריכית של הטכנולוגיה. אם המגמה צפויה להמשך, במאה השנים הקרובות תהיה התפרצות טכנולוגית חסרת תקדים, השקולה ל-20,000 שנות התקדמות בקצב של שנת 2004.

במילניום החדש אנו עדים להתפתחות טכנולוגית מרשימה- צעדים ראשונים של שילוב הטכנולוגיה עם גוף האדם בכלל, ומערכת העצבים בפרט: {להכניס קישורים אינטרנטיים}

התקנים תוך גופיים שתפקידם לחדש חושים שנפגעו כגון שתלי שבלול המאפשרים שמיעה וקרניות מלאכותיות אשר מאפשרות ראיה נמצאים בימים אלו כבר בשימוש הלכה למעשה או בשלבי פיתוח מתקדמים. פרוטזות המסוגלות להעניק לבעליהן יכולת חישה ושליטה בגפיים באמצעות המחשבה גם הן בתהליכי הבשלה.

למרות השיפור באיכות החיים שטכנולוגיה מרשימה זו יכולה לאפשר לאנשים שאיבריהם הטבעיים נפגעו, ניתן לומר שמעט מאוד אנשים בריאים היו בוחרים להשתמש בחלקי חילוף אלו. נכון להיום, התחליפים האלו פשוט לא טובים מספיק בהשוואה לאיברים הביולוגיים. הם אינם מספקים רזולוצית חוש טובה מספיק, אינטואיטיביות בתפעולם ואינם אסטטיים כמו האיברים הטבעיים. אולם, סביר להניח שבעתיד יישתוו ביצועי החלפים המלאכותיים לאלו של האיברים הטבעיים, ואף אולי יעפילו עליהם. ייצור המוני יהפכם לנגישים מאוד. כתוצאה מכך, יתכן שאנשים בריאים רבים יעדיפו את חלקי החילוף על פני איבריהם הטבעיים. במקרה שכזה עולה השאלה - האם בני אדם עם גוף מכני אך מוח אנושי הם עדיין בני אדם?

סייבורג\אדם ביוני

סייבורג הוא מונח תרבותי המתאר אדם בעל מוח ביולוגי בגוף מלאכותי. המונח הפך למוכר לציבור כבר ב-1970 עת יצא הקומיקס סייבורג לאור. בקומיקס זה, אסטרונאוט עובר תאונה מחרידה ומשוקם כגיבור על מכאני (ואכזר). סייבורג נוסף ידוע מהתרבות הפופולרית הוא לא אחר מאשר דארת' ויידר הנבל ממלחמת הכוכבים.

סייבורגים החיים בחברה יוכלו לנצל את הטכנולוגיה בשילוב עם כישוריהם הטבעיים. לכן, הם יהיו שונים איכותית ביכולת שלהם להפעיל מניפולציה על הסביבה מאשר בני אדם רגילים. בחברה שכזו יעלו שאלות אתיות רבות: מי יהנה מהקדמה הטכנולוגית? האם תיווצר דינמיקה של מרוץ חימוש בה כולם יהיו חייבים להפוך לסייבורגים בכדי לשמר את הסטטוס החברתי שלהם או את מקום עבודתם? האם שליטה מרחוק בחלקים המכאניים מהם יהיו בנויים בני אדם תהיה אפשרית? האם גוף של אדם יכול להיות קניין של אדם אחר?

יתר על כן, ההבחנה שבין המוח לכל שאר האיברים בגוף היא הבחנה שרירותית. אם תהיה קיימת נקודה בעתיד שבה המוח יובן על בוריו, האם נוכל להחליף גם את המוח הביולוגי במוח מלאכותי עם יכולות משודרגות? האם יהיו בני אדם שיעדיפו להתקיים בגוף מלאכותי ועם מוח מלאכותי?

מכונה

קיימים פרוייקטים שאפתניים כיום בתחום מדעי המוח שמנסים ליצור הבנה שלמה של המוח האנושי.

פרוייקט המוח האנושי (Human Brain Project) מאגד מאמץ בינלאומי בכדי לפצח את מבנה הקישוריות העצבית המלאה (קונקטום) של מוח האדם וליצור למוח ייצוג וירטואלי במחשב. בדומה לכך גם יוזמת המוח האמריקנית (BRAIN Initiative).[YP1]

יצוג וירטואלי כזה עשוי אולי ביום מן הימים לאפשר יצירת תודעה אנושית אמיתית במעבד מלאכותי, ובכך ליצור את האדם המלאכותי הראשון. יתר על כן, הבנה מלאה של המוח עשויה להוביל להבנה מלאה של התודעה. הבנה מלאה של התודעה תפתח את האפשרות גם לשליטה מלאה בתודעה זו.

"מהרגע שתתתבסס בינה לא-ביולוגית במוח האדם... תתחיל בינת המכונה במוחותנו לגדול בשיעור מעריכי... ותכפיל את עוצמתה פי שניים מידי שנה לכל הפחות. לאומת זאת, קיבולת הבינה הביולוגית היא קבועה למעשה. לכן, החלק הלא ביולוגי של הבינה עתיד לתפוס את המקום הראשון במעלה. "

[ריי קורצוויל, "הסינגולריות מתקרבת", עמוד 31]

בנקודה זו, יכולות מופלאות ומשונות עשויות להתממש: שדרוג פסיכולוגי- שליטה מלאה בתודעה תוכל לאפשר לאדם [YP2] לשנות באופן ישיר את אופיו, את המצפון המוסרי שלו, את רגשותיו ואת המוטיבציות שלו. שיתוף ישיר של חוויות ומידע- ממשק מלא בין מוח אורגני למוח מלאכותי יאפשר שיתוף חוויות וידע באופן ישיר בין אנשים שונים. בהינתן שהתודעה חזקה מספיק, אין הגבלה שיהיו לאדם אחד ריבוי של גופים. או גוף אחד עם ריבוי מוחות. בנוסף, מוחות יוכלו להתקשר למוחות אחרים וליצור מוחות קולקטיביים. בהיבט הגופני, המוות יהיה ניתן למניעה בעזרת תחלופה מתמדת של חלפי גוף עמידים עשרות מונים מאשר איברי הגוף המקוריים, דבר שיוביל למעשה לחיי נצח למי שמעוניין בכך. אפשרות נוספת שתוביל לאותה המשכיות היא העלאת המוח לענן המידע, שם האדם יחיה במציאות וירטואלית.

מצבים אלו מנותקים מכל מה שאנו מכירים וגובלים בפאנטאזיה פרועה. אפילו מושג האדם נהיה שונה ממה שמוכר לנו עד כה. שאלות אתיות רבות עשויות לנבוע ממצב שכזה:

מה ההשלכות השליטה המלאה של האינדווידואל בנפשו? האם בידינו המפתח לחיים נטולי סבל? מה ההשלכות של חיים שכאלו? האם בשל אובדן המשמעות של הסבל, אובדת גם המשמעות בחיים?

אולי כדאי וניתן למנוע את התקדמות המדע כדי שלא נגיע להתמודדויות אלו? כל פיתוח של טכנולוגיה חדשה מאפשר שימוש אתי ולא אתי בה. עצם קיום של טכנולוגיה כלשהי עלול להוביל לכך שבמקום כלשהו יעשו בה שימוש לא הגון. יתר על כן, הדילמות האתיות של שידרוג העצמי הן גדולות מאוד ואולי יש בכלל לזנוח כליל את הפיתוח הטכנולוגי משיקולים אתיים.

אולם, להתקדמות המדע יש פונטנציאל רב לשיפור המצב האנושי בהווה. נוכל לשקם פצועים וחולים להחלמתם המלאה. יתכן שבשדרוג עצמנו נוכל להכחיד את הצורך באוכל ובצריכה של אורגניזמים אחרים. יתכן שנוכל להקטין משמעותית את טביעת הרגל האקולוגית של המין האנושי ובכך לעצור את ההתחממות הגלובלית. יתכן שנוכל לחלוק מחשבות ולפתור סכסוכים בצורה מיטבית. יתכן שבינה אנושית משודרגת עשרות מונים תאפשר מקסימום של תועלת למקסימום אנשים. יתכן אף שנשדרג את האתיקה עצמה. היקום כולו עשוי להיות נחלת אותם אנשים נאורים ולא ביולוגיים. האם זה אתי בכלל שנתנגד לפיתוח שכזה?

השאלה הזו היא שאלה שיש לענות עליה מיד. כבר עכשיו, המדע מאריך לנו את החיים בצורה חסרת תקדים. יתכן מאוד שאילולא המשך חקר המוח והניסיון המדעי לחדש את בריאותו בזקנה נגיע למצב בו הכלכלה תקפא, כאשר רבים החולים והזקנים מהבריאים העובדים. אם נעצור עכשיו את התקדמות חקר המוח, נאלץ לעצור גם את טיפולי הארכת החיים ולהחליט שחיי אדם מוגבלים באורכם. כל אותם דברים שעשויים לקטין את הצער בעולם לעולם לא יתממשו. לדעתי בהחלטה אתית לעצירת המדע, אנו שופכים את המים עם התינוק.

אין ספק, הפיתוח הטכנולוגי יביא עמו אתגרים אתיים חדשים, איתם יהיה עלינו להתמודד בצורה מושכלת. יהיה עלינו להשמר מפני שימוש לא הגון בטכנולוגיה שאנו ניצור. יהיה עלינו לתכנן כיצד ניתן להתאים את החברה לשינויים ואיך המוסדות שלה ישתנו. ככל שנהיה מוכנים יותר, כך ההתמודדות עם השינויים תהיה קלה יותר.

[1] ג'ארד, דיימונד, רובים חיידקים ופלדה, תרגום: ע. זילבר, עם עובד: תל אביב, 2002, עמ' 35.

[2] יובל, נח הררי, קיצור תולדות האנושות, כנרת זמורה-ביתן דביר- מוציאים לאור, 2013, עמ' 20.

Recent Posts
  • Twitter Classic
  • c-facebook
  • c-flickr